אלוהים הבורא ומה שבניהם

היציאה  לאוויר העולם הפגישה אותי עם אלוהים וכנראה עוד ברחם אימי ועם השנים הוא הפך להיות חלק מחיי.

אמא שלי הייתה מדליקה נרות שבת ומבקשת בקשות כשהיה לה קשה. תעזור לי אלוהים או כשטוב לה,תודה לאל. בחגים היה נוכח תמיד.

הייתי אומרת לעצמי מימי היא מבקשת, למי היא פונה? ועם השנים גם אני התחלתי ככה, אלוהים תעשה שזה יקרה ושזה יעשה במצבים שהיה קשה לי ומודה, כשהיה לי טוב. קוראים לזה אמונה עיוורת.

הייתי אומרת אמונה במה? במשהו שהוא לא מוחשי, שאני לא יכולה לגעת בו.

היה בתוכי דיאלוג על זה, מיהו אותו אלוהים שכולם מדברים בשמו.

נכנסתי עם השנים ללימוד גם מעט קבלה יהדות מתוך המחקר האישי שלי.  פגשתי אנשי דת רבנים וראיתי אך גם הם  מגלמים אותו במציאות במילה במבט ובמעשה. וכמובן, בקליניקה שלי ומול אנשים חברים מכרים וכד', זה העסיק אותי מאוד. רציתי לדעת ובמקביל לקחתי את זה וחקרתי את זה בתוכי, כי משהו בקש את זה והגעתי עם השנים להבנה  מדהימה, שאני היא הייצוג של בורא עולם במציאות ובכול יום הוא מראה לי עוד ממנו. מה שנקרא, בצלמו כדמותו. יכולתי לראות יותר והבנתי שכולנו אלוהימות  בפלנטת ארץ ומיצגים אותו. והסתכלתי על הייצוג שאנחנו מעניקים לו וכמה אנחנו מדברים בשמו ולא ממש לוקחים אחריות על מה יוצא לנו מהפה ולא מפסיקים לשקר אחד לשנייה (לא בהכללה) ובעיקר לעצמנו ולא מבינים למה השקר דופק על דלתנו ולא מבינים איך הוא הגיע בכלל וההסתתרות מגיעה ובעצם אנחנו מסתתרים מעצמינו ומהבורא שבתוכינו. "ואהבת לרעך כמוך" זה משפט שרובם שמעו עליו אך לא כולם נובעים מתוכו. בהבנה שלי זהו מצב הוויה וזו תפיסה שלא כולם אולי התחברו אליה, אך זו התפיסה שלי שמלמדת אותי לראות שכול אדם בעולם הזה הגיע לפגוש את הבורא\בריאה שבתוכו בין אם הוא מודע או לא וזה בדיוק מה שנחוץ פה בעולם הזה, המפגש עם הבורא\בריאה שבתוכנו. והוא לא ינוח עד שהאדם יחליט לקחת פיקוד ולהגשים אותו במציאות, במילה,במבט ובמעשה היום יותר מתמיד. אחרי הכול אנחנו הייצוג שלו, אז בואו נעניק לאלוהים הפנימי שאנחנו את המקום הראוי לו. אנחנו הברואים והבוראים שאיתו במציאות, הוא לא לבד. בואו נעניק לו  את כיסא הכבוד ונלמד להכיר אותו במילה שלנו. שזהו שער משמעותי מאוד, כול אדם יודע מהיכן הוא יוצא אל המילה לעולם ולכול אדם שהוא פוגש בדרך. ובמבט שזה ללא מילים, אך פעמים מבט הוא יותר ממלה. כי המבט מחובר ללב של אותו אדם וכול אדם יודע מהיכן הוא יוצא אל הדברים ומתבונן  באילו עיניים. במעשה והכוונה ממנה אדם יוצא אל הדברים.. וזה מול כול אדם ובפרט בין האדם לעצמו. כשאומרים אלוהים רואה הכול, אלה הם העיניים הפנימיות שלנו, משם מתחיל הכול וכמובן מהמצב הרגשי שאנחנו נמצאים. הבורא מדבר אלינו דרך אנשים, מצבים מהקטנים ועד לגדולים. לא סתם אומרים שכול אדם הוא מתנה עלי אדמות. כול אדם שאנחנו פוגשים מייצג משהו עברנו ואנחנו עבורו גם אם פעמים בא לנו להעיף את אותו אדם והאמת זה טריקי לגמרי.. כי ברור שאנחנו לא מתחברים לכול אדם ובכול זאת כול אדם שאנו פוגשים מהדהד בתוכנו כדי שנבדוק בציציות של עצמינו מה נסגר  אתנו ,לפה או לפה או שזה מתחבר או שלא. כול אדם מגיע לפרק זמן, מעניק את המתנה שלו והולך או שנשאר תלוי ברמת חיבור הלב ואת זה כולנו מרגישים אי אפשר לפספס. כולנו שואפים לאמת ולהדהוד מהלב ושם קיים הפער בין האדם לעצמו ואת הפער הזה תמיד אנחנו מוצאים על האחר ולא לוקחים אחריות. לא פשוט לנו להיות עם זה ולראות באמת לראות שיש בנו  פנים, המון פנים כולל הכול  ולראות שאנחנו אנושיים וחלק מלהיות אנוש הוא לפגוש את כול הצדדים והפנים בנו. כולל ממלכות הגדולות של הרוח שעוטפות את הכול  וללכת בורא מודע  שזה כבר עניין אחר והכול מתחיל ב"קול האמת". ככה אני עושה את דרכי ומלמדת את עצמי להקשיב לקול הזה ויש פעמים עדין שלא נעים לי ממה שאני פוגשת גם בתוכי,אך סולחת, כי מבינה שאני לומדת. כי אני רוצה ללמוד ולהשתפר ולהנות מהיצירה שאני מגלמת עבור עצמי וכול אדם שפוגש אותי נהנה מזה, וזה מדבק אני בחרתי ב"קול האמת" כי הבנתי שלקול שלנו יש ביט תדר ואי אפשר לפספס  אמת כשיוצאת מהפה של כול אדם. וזו השאיפה שלי לחבר עוד אנשים ל"קול האמת" שלהם כלפי עצמם ולחיים, בזוגיות ,בעיסוק לכן קראתי לגישת טיפול שלי "קול האמת" כי הבנתי שהכול מתחיל  משם והופך למצב הוויה עם הזמן ומה שנחוץ הוא תרגול מודע.

גם אני עדין בדרך, עד שאעזוב את העולם הזה. מסקרן אותי לראות מה התגלם בהמשך..עד עכשיו מפתיע

מזמינה אתכם להתחבר ולהצטרף לאחת מתוך הקבוצות שאני פותחת את שעריה תאריכים יפורסמו בהמשך

מאמינה שהדהוד הלב הוא זה שמביא את האדם להחליט אם כן או לא.

זכות הבחירה תמיד על האדם עצמו.

בהצלחה! בבחירה.

שרי צרפתי-

פסיכותרפיסטית גופנית