כמה פעמים ישבת עם התחושה שיש לך כל כך הרבה מה לעשות ואת\ה דוחה את זה ומרגישה את האפסיות בתוך כל זה? אם זה בעבודה, בזוגיות, עם הילדים, חברים ובמיוחד בינך לבין עצמך. משהו בך יודע שאת\ה יכול\ה אבל אין את הדרייב הפנימי. תמיד תמצא משהו לעשות ולא את מה שאת\ה מתכונן לעשות וזה חוזר על עצמו. נכון שזה מתסכל?
אז כדי להתקדם מפה, כל שעליכם לעשות הוא ליצור פעולה אחת ולעמוד בה בכל יום להוסיף משהו שאתם רוצים לקדם כול פעם עוד קצת ואם לא עומדים בהן אז לא נוזפים נזיפה עצמית, אלא מתבוננים ומקבלים כוח מהתחושה לפעם הבאה אתם לא מותרים עליכם.
הדחיינות היא "מחלה" והיא של כולנו, המאסטריות מלמדת את האדם ומפגישה אותו בסיטואציות שיאפשרו לו לעמוד בהן להגשים את המאסטריות שבו.
ברגע שאני אדע שאני "מאסטר" וארגיש אותו בתוכי, גם אם אני לא אגשים אותו ביום יום ממש כמו שאני רוצה, חלק בתוכי תמיד יכוון לשם.
להגשים פוטנציאלים שגלומים בתוכינו אך הפערים גדולים לכן קיים תסכול.
זו הסיבה, בין היתר, שלשמה הגענו לעולם – להגשים את ה"מאסטר" שבתוכנו בכדי שנראה את נפלאות הבורא וזה מתחיל בין האדם לעצמו ובהמשך בבחירת בת זוג או בן זוג שמגיע ממקום המדויק כי זה מגיע מהלב שדייק את עצמו וגם ילד שמגיע לעולם מהמקום הזה גודל אחרת בתדר אחר.
הסבל העצמי נוצר כי אין שם "מאסטר" ויושב שם עדין ילד.
בכדי להתחבר למאסטר, הלמידה הטובה לאדם היא הישיבה עם העצמי, ללמוד לעבוד איתו כמו שני חברים שסומכים אחד על השניה בתקשורת של אהבה.
תקשורת של אהבה היא תקשורת מעצימה לא שופטת לא מבקרת
תקשורת של אהבה היא לעשות אהבה בכל, אך על מנת לגרום לכך לקרות עליך לדעת לעשות אהבה עם עצמך.
תהליך שכזה קורה במפגשים הפנימים שלנו, בשיחות הפנימיות, כאשר בכל מפגש פנימי קיימת תקשורת מכבדת אוהבת ומשם נבנה המאסטר.
נתיב המאסטר מתחיל בהבנה שקיים שם כבר מאסטר ותפקידו בעולם הזה הוא להגשים אותו כי אם לא גורלנו לחיות "באומללות נסבלת".
מאסטר שמחובר למאסטריות הפנימית שבו, הוא אדם שיודע שהוא מאסטר פיס ורק לו יש את המפתח לעזור לעצמו גם אם הנפילה הרגשית בהמשך הדרך כואבת, הוא תמיד מפלס לעצמו דרך יצירתית ויודע שהוא קבע עם עצמו לעזור לו לעבור את הכאב למפגש מעצים ולצאת משם והרבה יותר מחוזק ועם הבנות מקדמות. עבורי, מאסטר הוא אדם שיודע לעזור לעצמו, יודע שחלק מצמיחה והתפתחות היא ראשית כל, להבין שבכל פעם שהוא נופל ברגש גם אם זה לא נעים כואב ומתסכל הוא יודע שהכול לטובתו הגבוהה ביותר גם אם פעמים הוא שוכח זאת, המציאות תמיד תזכיר לו.
באהבה רבה..
שרי צרפתי
פסיכותרפיסטית גופנית
